החלטה בתיק מ"ת 4333-12-12 - פסקדין

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, זאת על רקע כתב אישום המייחס לו אספקת סם מסוכן, החזקת סם ושיבוש מהלכי משפט.

בתיק זה העלה ב"כ המשיב מספר תהיות הנוגעות לכך שאין בתיק תוצאות דנ"א (D.N.A.) שיתיישבו עם טענת השוטרים לפיה המשיב חתך את הסם בפיו בטרם העביר את חלקו לאחר, וכך גם אין תוצאות מחקרי תקשורת שיוכיחו את הקשר בין המשיב לאחר. למעט הסתייגויות אלו, אשר לא מצאתי שיש בהן לכרסם בעוצמת הראיות, הרי שכאמור ישנה הסכמה לראיות לכאורה ומשכך לעילת מעצר סטטוטורית.

ב"כ המשיב סבור כי בתיק זה, חרף המיוחס למשיב ועילת המעצר הסטטוטורית, ניתן וצריך להורות על שחרורו, וזאת כפי האמור בתסקיר שירות המבחן אשר בסופו של דבר בא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב לחלופה ביישוב בר גיורא בפיקוח אחותו וגיסו של המשיב. כאן המקום לציין כי במעמד הדיון שנערך בפניי ביום 30.12.12 ציין ב"כ המשיב כי אחותו של המשיב - וכך גם בית מגוריה שהוצע כחלופת מעצר - אינם יכולים לשמש עוד כחלופת מעצר, בשים לב לכך שזו ילדה מספר שבועות לפני זמן הלידה המשוער. יחד עם זאת, גיסו של המשיב שכר יחידת דיור במושב אשר תוכל לשמש ככתובת "מעצר הבית" בפיקוחו של הגיס ובפיקוח האם, בצירוף איזוק אלקטרוני וערבויות כספיות.

ב"כ המבקשת מנגד מתנגד לשחרורו של המשיב, בין נוכח ההלכה הנוגעת למי שחוטא בעבירות של סחר בסם, ובין נוכח כך שלעבירת אספקת הסם נלוותה עבירה של שיבוש מהלכי משפט, אשר כפי שעולה מן התמליל מלמדת על מי שעשה מאמצים רבים על-מנת לגרום לאחר למסור גרסה שקרית, לרבות שידולו להעלים את הסם שנתפס עליו. אשר לחלופה המוצעת, אין כל ערובה כי המקום יוכל לשמש לאורך זמן וכי חלופה מורכבת מאמו של המשיב אשר אינה יכולה לשמש עבורו גורם מציב גבולות.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה שהובא בפניי, וכן את התסקיר, מצאתי כי עניינו של המשיב יכול וייכנס לגדרם של החריגים שמאפשרים שחרור לחלופה חרף כך שעסקינן בעבירות של אספקת סם מסוכן, וכי ניתן להורות לשחרורו לחלופה המוצעת ואנמק.  

אין מחלוקת כי העבירה של אספקת סם הינה "עבירת אחות" של עבירת הסחר בסם מסוכן, ולא בכדי העונש המקסימאלי שעומד בצידה הינו של 20 שנות מאסר. כך גם לא ניתן להקל ראש בחומרת מעשי המשיב ככל שאלה נוגעים לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, אשר למקרא תמליל שיחה בין המשיב לבין האחר יש בהם יותר לגלם עבירה של הדחה בחקירה, שהעונש בצידה הינו חמש שנים, מאשר עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

המשיב נשמע בתמליל מורה לאחר מה למסור במדויק לחוקר, לרבות כך שינסה להעלים את ה"בוף שנמצא בתוך קופסת הסיגריות שלו". מעבר לחומרה הגלומה במעשי השיבוש, יש במקרא כתב-האישום כדי ללמד כי חרף גילו הצעיר של המשיב, זה סיגל לעצמו דפוסים עברייניים, לרבות הפגנת בקיאות באופן שבו צריך להתנהל בחקירה (כך ראה לדוגמא אמירות כדוגמת "אם שנינו עומדים על שלנו אתה צריך להגיד שמצאת אותו. אמרת שמצאת? אתה צריך לעמוד על שלך... אם אנחנו נגיד שנפגשנו ונתנו את החומר אנחנו אוכלים זין... אתה צריך לעמוד על שלך. מחר בהמתנות יגיע עורך-דין של המדינה, יספר סיפורים, אנחנו כבר נשתפשף ואני מאמין שמחר אנחנו כבר נשתחרר. מקסימום עיכוב של יום-יומיים... אתה צריך להגיד, אנחנו צריכים להגיד במשפט, אתה אומר אני בכלל לא מכיר, אותו דבר אני אומר עליך... הם מנסים לערבב אותנו, הם מנסים להגיד לך הוא פתח...").

בצד המתואר לעיל, הרי כאמור מצאתי שניתן לשקול בחיוב שחרורו של המשיב לחלופה. בין השיקולים שהביאוני למסקנה זאת נלקחה ראשית בחשבון העובדה כי מדובר בעבירה של אספקת סם ללא תמורה, אשר גם אם העונש העומד בצידה זהה לעבירה של סחר בסם, הרי שממבחינת המסוכנות, ומבחינת התנהלות המשיב, אין הדבר דומה למי אשר מציע את מרכולתו לכל דורש עבור בצע כסף.

עוד בהקשר לאמור לעיל, הרי בין המשיב לבין האחר קיימת היכרות, וכאשר עסקינן בעבירה של אספקת סם על רקע היכרות מוקדמת, יש בכך להפחית עוד יותר את המסוכנות הגלומה במעשי המשיב.

מעבר לכך שמדובר בעבירה של אספקה ללא תמורה, ומעבר לכך שזו נעשתה בין מכרים, הרי שעוד נלקחה בחשבון העובדה שמדובר בסם מסוג חשיש, שאינו נמנה על הסמים הקטלניים, וזאת מבלי להקל ראש בחומרת מעשי המשיב. כך גם נלקחה בחשבון העובדה שמדובר באספקה של סם בכמות קטנה ביותר של 1.037 גר'.

גם נסיבות העברת הסם מחזקות את התמונה כי אין מדובר בסחר או בכך שעסקינן באירוע הנושק לעבירות של סחר. כאמור, המשיב נצפה שובר עם שיניו חתיכה מה"אצבע" ומעבירה לאחר. כך לא נוהג מי שעיסוקו סביב עבירות הסמים מבוסס על השגת רווחים כלכליים.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בתמלילים שמצויים בחומר החקירה, בהם המשיב נשמע אומר לאחר כי: "איזה זין, זה עד שחתכתי אתה מבין, אני חתכתי מהכול". ובדומה, בהמשך: "...שתבין אני הפסקתי עם הכול, ראית, בעוונתה, עכשיו יש, עלה לי בראש, ששחר התחנן שאני אתן לו חצי בחמישים, אמרתי לו שום דבר, אני לא מתעסק". בשים לב לכך שהמשיב, בהמשכם של התמלילים, מפליל עצמו באופן ישיר בשעה שנשמע מדיח את האחר, הרי שיש להניח שזה סבר שהוא משיח לפי תומו, וכנגזרת מכך, את המשקל שיש ליתן לדבריו על כך שאינו מתעסק עוד בסמים.

ודוק, אין פירוש הדבר כי אספקת סם על רקע חברי או ללא תמורה הינה עבירה שיש להקל ראש בה, שכן גם בכך יש כדי להוות חלק משרשרת הפצת הסם, ובבוא היום המשיב ייתן את הדין על כך. בצד זאת, יש בכך כדי להשפיע על המסוכנות והאופן שבו בית-המשפט בוחן את התיק שבפניו.

אכן למשיב עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות. יחד עם זאת, הרשעתו הראשונה הינה בגין עבירות רכוש מבית-המשפט לנוער בה נגזר על המשיב מבחן טהור. כך גם הרשעתו השנייה הינה מבית-המשפט לנוער, בגין עבירה של גניבה והחזקת סם לצריכה עצמית, שבוצעו לפני כחמש שנים, ואילו הרשעתו האחרונה הינה משנת 2012, כאשר שם דובר על החזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל של 11 גר'. מפירוט זה עולה כי המשיב לא חטא בעבר בעבירות של סחר או באספקה של סם מסוכן. הרשעותיו הרלבנטיות הינן החזקה של סם מסוכן מסוג חשיש בכמות קטנה, וממילא המאסר המותנה הינו בן 3 חודשים בלבד בגין החזקת הסם לצריכה עצמית.

מפירוט הרשעותיו עולה כי המשיב מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל. כך גם יוצא אם כן שזהו מעצרו הראשון הממושך. המשיב עצור מזה כחודש ימים על כל המשתמע מכך, וזאת על רקע גילו הצעיר.

המשיב מצוי בעבודה קבועה מזה כשנה, וזאת בשים לב לתלושי שכר שהוצגו בפניי, שומר על יציבות תעסוקתית ואף נשמע במהלך התמליל בשיחה עם האחר מצר על כך שנוכח הסתבכותו בעבירה הנוכחית יעיפו אותו מהעבודה.

כאמור, שירות המבחן מצא לנכון לבוא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב ל"מעצר בית" מלא ביישוב בר גיורא. כפי שחיוויתי דעתי, ניתן לשקול את שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת, זאת בשים לב לכל שפורט לעיל, ובהצטרף לכך שיש בחלופה כדי להרחיק את המשיב מרחק גיאוגרפי ניכר ממקום מגוריו ומסביבתו הטבעית.

בטרם מתן החלטה זו, הציג ב"כ המשיב חוזה שכירות בין גיסו של המשיב, אשר מוצע אף הוא כמפקח, לבין הבעלים של אותה יחידת דיור, כאשר בחוזה מצוין כי בעל הנכס מודע לכך שזו משמשת כחלופת מעצר וכי ניתן אף להתקין במקום קו בזק, וזאת כהכנה לאיזוק אלקטרוני.

בדומה, הוספה ערבה נוספת, ויש בכך ליתן מענה לאי בהירות שהייתה בפני ביהמ"ש הנוגעת לטיב הפיקוח בשים לב לכך שבפועל אחותו של המשיב, נוכח הלידה המוקדמת, לא יכולה לשמש מפקחת וביתה לא יכול לשמש כתובת מעצר בית, וכן נוכח התרשמות ביהמ"ש כי גיסו של המשיב, חרף רצונו, לא יהיה פנוי מרבית הזמן לצורך משימת הפיקוח בשים לב לעבודתו ולהיותו אב טרי לתינוקת.